״הלוואי שהייתם אוכלים כמו...״

כמה פעמים יצא לכם להגיד לילדים שלכם ״הלוואי שהייתם אוכלים כמו...״

אז בואו נדבר קצת על אוכל בריא. כמו שכבר אמרתי בפוסט הקודם, אתחיל ואספר על הילדות שלי. כשהייתי ילדה  היה פחות נהוג לאכול בחוץ או להזמין, אמא שלי נהגה לבשל ובכל יום הייתי מוציאה את האוכל מהמקרר ומחממת לי. אני לא זוכרת הרבה ממתקים, חטיפים או שוקולד אבל מצד שני גם לא הגבילו אותי יתר על המידה. 

כשהייתי בשנות ה-20 שלי נהגתי לעשות בייביסיטר, כבר אז ראיתי איך כל חטיף או ממתק היו בהישג ידם של הילדים ולפחות פעם בשבוע (אם לא יותר) הילדים היו אוכלים בחוץ.

חשוב לי לומר שאין זו ביקורת על הורים הנוהגים כך אלא הדעה האישית שלי בנושא. ילד צריך להיות חשוף למגוון מזונות ובנוסף חשוב כי יכניס לגופו כמה שיותר מזונות לא מעובדים. אז למרות שהיום הורים עובדים עד מאוחר ולמרות שהזמינות של המשלוחים גבוהה (למי אין וולט?) אני לגמרי בעד לבשל.

בבית שלי כשהייתי קטנה, האוכל היה מקום איסוף משפחתי, המטבח היה המקום העיקרי שבו קרו כל הדברים. זהו המקום שבו באתי להורים שלי לספר דברים וזה המקום שבו ישבנו לקפה בשנים המאוחרות יותר, ואלו דברים (או רגעים) שאני רוצה להכניס במשפחה שלי. 

נכון לפעמים לבשל זה עוד משימה, אבל חשוב שנדאג לילדים שלנו לא רק בפן הרגשי או בפן  החינוכי אלא גם להזנה בריאה.

אז איך מתחילים? כמובן שלא הכל בבת אחת, צעדים קטנים. 

נכין רשימה של מוצרים כמו ירקות, גבינות, עוף, בשר - ונלך עם הילדים לקנות - טיפ ממני, אם הילד מסתכל על מאכל שאתם לא מכירים זרמו איתו ואתגרו גם את עצמכם לטעום אותו, הרעיון הוא לחשוף את הילדים שלנו לטעמים ומרקמים שונים. 

דבר שני בחרו מתכונים קלים המשלבים דברים שאתם אוהבים (הרשת מוצפת במתכונים קלים כדוגמת האתר ״10 דקות״ או שניתן להכין בסיר אחד).

דבר נוסף, שתפו את הילדים! מניסיון הם טועמים יותר כשהם שותפים במטבח מאשר  הם מקבלים את האוכל מוכן, בלי קשר זהו תרגיל מצוין בכישורי חיים. 

שבו איתם לאכול אין כמו לשמש מודלינג לאכילה ולישיבה סביב השולחן. נצלו את ההזדמנות לדבר איתם, תאמינו לי - כאשר תתחילו לדבר ולשתף הם יעשו זאת גם ובנוסף תאמנו אותם לדבר מול אנשים ולשתף במה שהם מרגישים.

לשם כך אני רוצה לספר לכם עוד סיפור - בבית של ההורים שלי יש ארוחת שישי פעם בשבועיים, כל האחיינים והאחייניות מגיעים וכולם ללא יוצא מן הכלל ולא משנה הגיל אוכלים בצלחת זכוכית ויושבים איתנו בשולחן. כולם כולל הילדים, חלק מההווי המשפחתי ושותפים מלאים לארוחה. בנוסף, לכל אחד מהם יש תפקיד בהתאם לגיל שלו: למלא את קנקני המים, להביא כיפות לקידוש, להניח מפיות ועוד. במהלך הארוחה, הם חלק פעיל בשיחה, שואלים אותם שאלות, הם מביעים את עצמם או דעתם.

אז למה זה חשוב אתם שואלים? קודם כל כפי שרשמתי, הם מקבלים מודלינג לאכילה, הם בונים את הביטחון העצמי שלהם בעזרת שיתוף ושיח והם אחראים למה שהם בוחרים ורוצים לאכול. בנוסף, תמיד נשאל אותם אם הם רוצים לטעום דברים נוספים ונעודד אותם לטעום דברים שהם לא מכירים. אל תיבהלו אם הם אומרים שזה לא טעים זכרו העיקר שהם טעמו.

לסיום, שני רעיונות נוספים שיכולים לעזור:

1. אם יש פרי או ירק שהם לא מעוניינים לטעום (אולי בגלל הצורה או המרקם) שלבו אותם בעוגות או תבשילים. למשל: עוגת בננה או קציצות קישואים

2. כדי לעודד טעימה של מאכלים חדשים, אפשר להחליט על חוק שהראשון שמתחיל במשחק (קופסא או משחק חברתי אחר) הוא זה שטעם משהו חדש ממש לאחרונה